loading...

הבלוג של גטיקטס

אופטימיות היא שם המשחק / הפסקול של ניב עשת

/ 0 תגובות

בתרבות הישראלית ישנם מספר מצומצם של אנשים ששמם כל כך מפואר עד שמתעוררת בך התהייה – האם הם בחיים?

חוה אלברשטיין

נוטים לחשוב שהכבוד וההנצחה מגיעים רק לאחר המוות, ומעטים האמנים ברי המזל שזוכים לקבל את הכבוד הראוי מהציבור בעודם בחיים. חוה אלברשטיין היא ברת סגולה. עם מעין הילה סביב קולה הטהור, והיכולת לשיר על עולמה שכבר מזמן הפך לעולמנו, באופן כל כך אופטימי.

אופטימיות היא שם המשחק של חוה אלברשטיין. המילים לשיריה הן לאו דווקא אופטימיות, אבל המיזוג עם קולה הופך את השיר ליותר אחר, יותר שונה, יותר אופטימי.

״לא הצלחתי בחוץ לארץ אמא״ הוא שיר עצוב. הוא שיר שמדבר על האכזבה הגדולה שהבן מרגיש בחוזרו ארצה, התסכול של חוסר הנחלה והוידוי על כישלונו בפני אמו.

חוה אלברשטיין היא למעשה קוסם. קוסם שלוקח מילים עצובות ובאמצעות קולה מצליחה חוה להפוך את המילים לאופטימיות.

פתאום אותו ילד שחזר ללא כלום מחוץ לארץ מדומיין בראש חוזר ארצה מחייך. חוה מצליחה למלא את החדר באוויר שגורם לך לאהוב את החדר.

מזה 50 שנה שחוה אלברשטיין ממשיכה לשמור את עצמה כרלוונטית. הזמן פוסח עליה ומשמר אותה, בעודה יודעת בכל פעם להביא עוד מבט על עולמה, עוד זווית יצירתה, תוך כדי שמירה על הפשטות החוה אלברשטיינית, עם אותה הגיטרה הראשונה המוכתמת בלבן מהאלבומה הראשון, שהולכת איתה גם עד אלבומה האחרון הרי אין אדם שמצליח להתקבל בציבור בהערכה ואהבה כה עצומה.

״סרנדה״ שיצא החודש, 40 שנה בדיוק לאחר הצילום ההוא.

 

קצת עליי: ניב עשת כהן. בוגר גלי צה״ל, עורך תוכן וסטודנט לקולנוע באוניברסיטת NYU ניו יורק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *